לא כל מערכת גירוז אוטומטית זהה, וכשמדובר במנוף או במשאית – ההבדלים בין תצורה נכונה לתצורה לא מתאימה יכולים להיות ההבדל בין מערכת ששוכחים שהיא קיימת (כי היא עובדת) לבין מערכת שדורשת התעסקות תמידית. לפני שסוגרים על מערכת, כדאי לעבור על הנקודות הבאות.

כמה נקודות גירוז יש לכם בפועל?

זו נקודת ההתחלה לכל החלטה אחרת – היא קובעת כמה אלמנטי משאבה תצטרכו ואיזה תצורת חלוקה מתאימה. משאבה כמו ה-P203 יכולה להזין עד כ-150 נקודות בתצורה אחת, אבל זה תלוי גם באורך הצנרת ובפריסה בפועל על הציוד.

רכב נייד או מתקן קבוע?

לציוד נייד – משאיות, מנופים ניידים, ציוד עבודה בשטח – נדרשת גרסת מתח DC (12 או 24 וולט), שמתחברת למערכת החשמל הקיימת של הרכב. למתקן קבוע במפעל, גרסת AC (110-260 וולט) מתאימה יותר. זו לא רק שאלה טכנית – היא משפיעה גם על עלות ההתקנה וגם על קלות התחזוקה בהמשך.

גודל המכל – כמה תדירות מילוי מתאימה לכם?

מכלים נעים בין 2 ל-15 ליטר. מכל קטן מתאים לציוד עם מעט נקודות שימון או תדירות עבודה נמוכה יותר; מכל גדול מפחית את תדירות המילוי אבל דורש יותר מקום התקנה. השאלה הפשוטה: כמה פעמים בחודש אתם מוכנים לעצור לצורך מילוי מחדש?

גודל אלמנט המשאבה – כמה שומן בכל סבב

אלמנטי המשאבה קובעים כמות השומן שמוזרמת לכל סבב – ציוד עם עומס גבוה או תנאי עבודה קשים (אבק, חום) בדרך כלל דורש כמות גדולה יותר לסבב מציוד קל יותר. זו בדיוק הנקודה שכדאי להתייעץ עליה במקום לנחש.

תנאי סביבה – חום, אבק, מים

אם הציוד עובד בשטח פתוח בישראל – חום קיצוני בקיץ, אבק, ולפעמים גם חשיפה למים – כדאי לוודא שהמערכת שנבחרת מדורגת לתנאים האלה (דירוג הגנה IP וטווח טמפרטורות הפעלה), ולא רק “עובדת במעבדה”.

בסופו של דבר, ההגדרה הנכונה תלויה בציוד הספציפי שלכם – לא בטבלת מפרט כללית. אנחנו יכולים לעבור איתכם על הציוד, מספר נקודות השימון ותנאי העבודה, ולהמליץ על תצורה מדויקת. השאירו פרטים ונקבע שיחה.